✏️ המעטפה

"20:00 והרי החדשות! נערה ממרכז הארץ נעלמה משעות הבוקר, שמה הוא משי בת ה16, היא הייתה אמורה להגיע לבית הספר בבוקר אך המורים דיווחו כי היא לא הגיעה לכיתה. הנערה לבשה ג'קט ג'ינס כחול, מכנסיים אדומים ונעלי אולסטראס חומות, שיערה בלונדיני וגובהה הוא מטר 40. המשטרה עדיין מגששת, אך עדיין לא מצאו את הנערה, כל היודע דבר על מקום הימצאותה נא לפנות לתחנת המשטרה הקרובה לביתכם, ולהמשך המהדורה".

יום לפני כן:

שמי הוא לוני מאיירס, אני בן 17, לומד בבית הספר התיכון "לחופש נולד" שבמרכז הארץ, אני גר עם הוריי, יש לי גם אחות קטנה בת 13, אוהבת להציק לי כמובן, אבל אני אוהב אותה כי אין מה לעשות אני צריך להיות המודל לחיקוי ולהגן עלייה בעולם הזה.
הורי נסעו לחופשה זוגית בצפון הארץ לשלושה ימים, הם שלחו את אחותי לגור עם סבתא שלנו, ואותי השאירו בבית כי אני הבוגר ויכול להישאר לבד, את האמת הייתי חולה על זה! סוף סוף כמה ימים של שקט בלי ניג'וסים.
יום שלישי בערב, ישבתי מול הטלוויזיה, ההורים לא בבית, והפופקורן כמעט סיים להתפצפץ. ראיתי את הסרט "חלום שחור" סרט האימה שאני הכי אוהב, עם נטשה פידלגרמן השחקנית הידועה, אין חולה עלייה, מה גם שיש לה גוף חלומי.

"דינג דונג".

נשמע צלצול הפעמון של דלת הכניסה, קמתי מהספה ופתחתי את הדלת. להפתעתי לא היה שם אף אחד, סרקתי את הסביבה עם העיניים אבל לא ראיתי כלום, עד שבאתי לסגור את הדלת והבטתי לרצפה. היה שם מעטפה מוזרה כזאת שהיה כתוב עליה "אם אתה רוצה לשחק, קרא אותי!". לא הבנתי מה קורה וחשבתי שזו אחת מהמתיחות שחברים שלי אוהבים לעשות לי, אז הלכתי על זה ופתחתי את המעטפה. המכתב היה קצר ותמציתי ותוכנו לא היה יותר מאשר משפט אחד מודגש בירוק "פגוש אותי מחר לפני הלימודים בחנות הנטושה של "יואל הזקן" שמול כיכר העיר, ונתחיל את המשחק".
למחרת קמתי מוקדם בבוקר, התלבשתי, התארגנתי ויצאתי ללימודים. שכחתי בכלל מהמתיחה של החברים הסתומים שלי, עד שפגשתי את תומר (אחד מהחברים שלי לכיתה).

"תגיד אחי, זה אתה זה ששמת לי את המעטפה אתמול בדלת הכניסה של הבית שלי?" שאלתי את תומר, אבל הוא הסתכל עליי במבט של "תעזוב אותי ותפסיק לדמיין" ונכנס לכיתה.

חשבתי לעצמי שאם זה לא הוא, אז מי כן שלח לי את המעטפה, ומה זה המשחק הזה. פתאום נפל לי האסימון, יואו רגע!!! הייתי אמור להיפגש היום עם שולח המכתב! או שזו בעצם שולחת? מה קורה כאן?!?
באותו ערב תכננתי ללכת לישון מוקדם, חיממתי את הדוד להתקלח, סידרתי את מערכת השעות, כיביתי את כל האורות בסלון ועליתי במדרגות לעבר חדר השינה שלי.

"אהההה" צעקתי כאשר נכנסתי לחדר והדלקתי את האור. על המיטה הייתה מעטפה דומה מאוד למעטפה שקיבלתי יום לפני כן. חשבתי לעצמי שזה עובר כל גבול, הרי חברים שלי לא יכנסו לי לבית ואחותי לא בבית, ההורים בטח שלא ימתחו אותי, אז מה קורה פה?

הפעם על המעטפה היה כתוב "התאכזבתי ממך, ציפיתי שתגיע, קרא אותי!". פתחתי את המכתב והפעם היה משפט קצר יותר אבל שהצליח לגרום לשערותיי לסמור "אני כאן".
הלב שלי דפק בקצב אדיר, זיעה החלה לטפטף מהמצח שלי וכל הגוף שלי התחיל לרעוד, "תתרחק ממני!!!!" צרחתי אך נראה היה שאף אחד לא בבית.

ירדתי למטה הדלקתי את כל האורות, סגרתי את כל התריסים והחלונות, נעלתי את כל הדלתות של החדרים ונכנסתי לחדר שלי כאשר אני נועל את הדלת מאחוריי.
התיישבתי על המיטה רועד, לא הבנתי מה קורה, לפתע צלצל הטלפון. הרמתי את השפורפרת במטרה לחייג לבקש עזרה, אך נראה היה כי יש הפרעה בקו. לפתע בקע קול מהצד השני.

"אני עדיין כאן, מציע לך להדליק ולצפות בחדשות, כדי שתדע מה קורה לאנשים שלא שומעים להוראות שלי".
זה היה מוזר כי כאילו שמעתי שני קולות כאשר הבחור הזה דיבר אליי, היה את הקול של הפלאפון והיה כמו הד כזה שהגיע ממקום קרוב אליי, חשבתי שאני משתגע ושאני מדמיין וניתקתי את הטלפון. דמעות החלו לנזול מעיניי, בכיתי חרישית כמו שבחיים לא בכיתי, הלכתי ולקחתי את שלט הטלוויזיה מעל השידה ליד המיטה. הדלקתי את הטלוויזיה, העברתי לערוץ החדשות וצפיתי במהדורה.

"20:00 והרי החדשות! נערה ממרכז הארץ נעלמה משעות הבוקר, שמה הוא משי בת ה16, היא הייתה אמורה להגיע לבית הספר בבוקר אך המורים דיווחו כי היא לא הגיעה לכיתה. הנערה לבשה ג'קט גינס כחול, מכנסיים אדומים ונעלי אולסטראס חומות, שיערה בלונדיני וגובהה הוא מטר 40. המשטרה עדיין מגששת, אך עדיין לא מצאו את הנערה, כל היודע דבר על מקום הימצאותה נא לפנות לתחנת המשטרה הקרובה לביתכם, ולהמשך המהדורה".
בשלב הזה כבר לא יכולתי לדבר! כיביתי את הטלוויזיה, הייתי המום. פתאום שמעתי רעשים מהארון שלי ושמתי לב שדלתו נפתחת לאט לאט, ראיתי אצבע ואז עוד אצבע יוצאת ואז כף היד שלמה ואז חלק מהזרוע שהייתה שרירית ומלאה חתכים מזוויעים.
ישבתי המום ולא האמנתי למה שקורה לנגד עיניי, לא ידעתי מה הוא עומד לעשות לי, הדבר היחיד שהצלחתי להגיד לאחר שראיתי אותו היה..

"הו שיט!".

"20:00 והרי החדשות! נמצאו גופותיהם של שני בני נוער, נער ונערה שנעלמו בנסיבות מסתוריות במהלך השבוע, נמצאו ביער כאשן הן מושחטות ועליהן סימני אלימות קשים, על חולצותיהם של הקרבנות היה רשום בדם "הפסיד" ו"הפסידה". המשטרה עדיין חוקרת את המניעים לרצח ואת הקשר שבין הקרבנות, נשלחו הודעות למשפחות להמשך תהליך החקירה, ונעבור לסיפור הבא".